טרילוג בע"מ נ' גולדברג

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 10,000 ש"ח (זמ"פ 5.5.2010), שהוגש לביצוע על ידי המשיבה, טרילוג בע"מ, נגד המבקשת, הגב' שקד גולדברג, לאחר שחולל מחמת ביטולו (תיק הוצאה לפועל 1709681109). כפי שהערתי לפרוטוקול, שם הנפרע "יריב" כתוב בשיק בכתב כמעט בלתי קריא, ואינו מופיע בסריקה.

על פי הנטען בהתנגדות, הזמינה המבקשת ממר יריב חי (להלן – "יריב"), נציג המשיבה, ביצוע עבודת "דק" (ריצוף עץ), ומסרה את השיק ע"ח התמורה. העבודה בוצעה באיכות "גרועה ביותר, בלתי מדויקת שלא מהחומר המוזמן, שלא בצורה שהוזמנה, לא מהסוג שהוזמן ולא בצבע המוזמן", ואף לא הונחה תשתית ניקוז. המשיבה התנערה מאחריותה, והמבקשת נאלצה לפרק את הדק ולהזמינו מחדש מאת בעל מקצוע אחר.

בדיון שהתקיים בפני נחקרה המבקשת. בחקירה התברר שהשיק לא היה כל התמורה, אם כי המבקשת אינה זוכרת מה היה סכום העסקה הכולל (לכאורה מדובר בדק של 70 מ"ר בעלות של 500 ש"ח למ"ר). עוד אישרה המבקשת, כי מעולם לא יצרה קשר בעצמה עם המשיבה, וכל הקשר היה מול יריב; המשיבה היא שהתקשרה לראשונה אל המבקשת בקשר עם פרעון השיק. למבקשת הוצג מסמך הזמנת עבודה (סומן מש/1), מחודש 2/2010, שהפרטים בו תואמים את פרטי ההזמנה שלה, ושהוצא לכאורה ע"י יריב. המבקשת טענה כי אינה מכירה את המסמך, וכי היא מפקפקת באמיתותו, שכן לדבריה השיק נמסר בסמוך לזמן ביצוע העבודה, דהיינו, 3 חודשים לאחר תאריך המסמך. המבקשת חידדה בחקירה חוזרת, כי יריב אמר שהוא "עובד עם המשיבה", וכי גם המשיבה אמרה שהיא עובדת "עם יריב". עוד אמרה, כי בשיחת הטלפון בינה לבין המשיבה אמר לה נציג המשיבה כי שיק שלה הגיע אל המשיבה.

הצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשת הדגישה, כי לא נחקרה לגבי הפגמים בעבודה, וגרסתה לא הופרכה. טענת המשיבה כי היא צד ג' תם לב לא תוכל להתקבל, שכן לראיה, לא פעלה בהוצאה לפועל נגד יריב. המשיבה, מאידך, טענה כי היא אוחזת כשורה בשיק, כפי שאף עולה לשיטתה מהחקירה עצמה, ומהמסמך מש/1.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'..."

מלכתחילה, היתה גרסתה של המבקשת כה לאקונית, שעל כמותה נאמר: "אם... תצהירו של הנתבע אינו מגלה עילת הגנה, ספק אם יש טעם לחקור את הנתבע על תצהירו, שכן דווקא בחקירה זו עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו..." (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג-2003), בעמ' 317).

דא עקא, שהמשיבה נטלה סיכון ובחרה לאפשר למבקשת לשפר את הגנתה, בדרך של חקירה נגדית, ובכך המחישה את צדקת הדברים שצוטטו לעיל: הגרסה קרמה עור וגידים, ופרטים חדשים עלו. אמנם, מחד, הגרסה המקורית – כי השיק נמסר למשיבה וזו כשלה במתן התמורה – קרסה, משהתברר שיריב כלל לא היה נציג המשיבה, ואף לא הציג עצמו בתור שכזה; אולם מאידך, גם בגרסה החדשה טמונה הגנת כשלון תמורה, ובלבד שהמשיבה אינה נהנית ממעמד אוחז כשורה. בעניין זה כבר נפסק (ע"א 506/59 נאמן נ. זלבסקי פ"ד י"ד (1) 596, 598), כי:

"השאלה אם היה אוחז השטר אוחז כשורה אם לאו, אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת הנתבע למתן רשות להתגונן: האוחז מוחזק אמנם, על פי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, כאוחז כשורה, אך אם טען הנתבע בתצהיר בקשת הרשות להתגונן טענת הגנה, מוטל על התובע-האוחז להוכיח, כי לאחר קום הטענה ניתן ערך בעד השטר בתום לב. פלוגתאות אלה אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהירים, אלא הן מחייבות דיון בדרך הרגילה. לפיכך, אם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן".

משכך – מעמדה של המשיבה כאוחזת כשורה אינו יכול להיבחן בשלב זה, בו בוחנים את גרסת המבקשת בלבד; ואם יתברר כי המשיבה אכן אינה אוחזת כשורה, כי אז לכאורה בידי המבקשת טענת כשלון תמורה העשויה להדוף את התביעה. בהקשר זה צדקה המבקשת בטענתה, כי לא נחקרה אודות הפגמים בעבודה עצמה, וגרסתה בעניין זה לא הופרכה.

אני נותן, איפוא, למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה, באופן שתצהירה ישמש כתב הגנה. הוצאות הבקשה והדיון, בסך של 1,800 ש"ח, ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

לאור סכום השיק, יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת. המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה. תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת.

המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"א, 16 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: